בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מתחילים לשקול את האפשרות של אזרחות אירופאית נוספת. בין ההתפתחויות הפוליטיות שמסעירות את המדינה, ההשלכות הכלכליות שמכבידות על מעמד הביניים, והתחושה הכללית של חוסר יציבות – אין פלא שהמחשבה על דרכון אירופאי צצה יותר מתמיד. זה לא עניין של “עזיבה” או “בריחה”, אלא פשוט יצירת אופציה לעתיד, גיבוי שיכול לפתוח דלתות למי שרוצה לבחור איך ואיפה לחיות את חייו.

בישראל: אי־ודאות דמוקרטית ומשבר כלכלי

הזירה הפוליטית בישראל סוערת. לאחרונה נקט שר המשפטים יריב לוין צעד ראשון להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, במהלך חריג שהחל בהצעת הבעת אי-אמון בה. צעד זה נתפס כחלק מהמאבק של הקואליציה נגד שומרי הסף, במיוחד על רקע תוכנית הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. בשנת 2023 יצאה ממשלת נתניהו ביוזמה מקיפה לשינוי מערכת המשפט, שנועדה להגדיל את כוח הפוליטיקאים הנבחרים על חשבון עצמאות בתי המשפט. המהלך – הכולל בין היתר שינוי שיטת מינוי השופטים והחלשת ביקורת בג״ץ – עורר גל מחאה אדיר ברחבי הארץ ותחושת אי-ודאות באשר לעתיד הדמוקרטיה הישראלית.

הכלכלה מתכווצת, אבל המסים ממשיכים לעלות

במקביל, התקבל גם תקציב מדינה מעורר מחלוקת: על פי דיווחים, כ-5 מיליארד ש״ח יועדו לדרישות המגזר החרדי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. רוב הסכום הזה מופנה לתמיכה בישיבות ובמוסדות חינוך חרדיים, מה שעורר תרעומת בציבור החילוני נוכח ההקצבה הנדיבה לציבור שאינו נושא בכל נטל הכלכלה והביטחון. ביקורת נשמעת על כך שבעוד שהממשלה מממנת ביד רחבה מגזרים מועדפים, היא אינה מטפלת מספיק ביוקר המחיה הגואה ממנו סובל מעמד הביניים. השנים 2023–2024 התאפיינו בזינוק במחירי המזון, הדיור והדלק, בעוד השכר נותר כמעט ללא שינוי. דו״חות מצביעים על כך שההתייקרויות הרציפות “מרסקות את המעמד הביניים”, כאשר משפחות עובדות קורסות תחת נטל המחירים. כל אלו – הטלטלות במשטר, התחושה שבלמי הדמוקרטיה נחלשים, והקשיים הכלכליים – מובילים ישראלים רבים לתהות לאן פני המדינה ומחפשים יציבות ואופק בטוח יותר גם מחוץ לגבולות ישראל. בעוד ההוצאות הציבוריות ממשיכות לתפוח, הנטל על האזרח הממוצע רק הולך וגובר. עליות מחירים בתחומי הדיור, התחבורה, הארנונה והחשמל מוסיפות ללחץ הכלכלי, ובשנה האחרונה שוק הנדל”ן בישראל חווה קיפאון עקב ריביות גבוהות במיוחד, שהופכות רכישת דירה לחלום בלתי מושג עבור רבים. מחירי המזון בעלייה מתמדת, ושיעור המשפחות שמדווחות על קשיים כלכליים נמצא בשיא של עשור. ישראלים רבים מוצאים את עצמם שואלים – האם אי פעם יהיה כאן קל יותר?

תקציבים מופנים לסקטורים ספציפיים – ומעמד הביניים נותר מאחור

במקביל להכבדה הכלכלית על הציבור הכללי, הממשלה ממשיכה להעביר תקציבים נרחבים למגזרים מסוימים. כ-5 מיליארד ש”ח הוקצו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לטובת המגזר החרדי – תמיכה ישירה בישיבות, הרחבת פטורים ממסים וסבסוד חינוך שאינו עומד בלימודי ליבה. זאת, בזמן שמשרדי הבריאות, החינוך והרווחה מתקשים לקבל מענה תקציבי שיאפשר להם לתפקד. המסקנה ברורה – מי שלא חלק מהמגזרים המועדפים, מרגיש שהוא משלם יותר ומקבל פחות.

מערכת החינוך קורסת, והפערים הולכים ומעמיקים

ההשקעה במערכת החינוך הולכת ונשחקת, ומחסור חמור במורים ובכוח אדם מקצועי מורגש בכל שכבות הגיל. השכר הנמוך בתחום החינוך מביא לעזיבה המונית של אנשי הוראה, והתוצאה היא תלמידים בכיתות ענקיות עם מענה חינוכי לקוי. הדירוגים הבינלאומיים מראים ירידה משמעותית בהישגי התלמידים הישראליים במקצועות קריטיים כמו מתמטיקה, אנגלית וקריאה, מה שמעלה חשש לעתיד כוח העבודה המקומי. יותר ויותר הורים פונים לחינוך פרטי או לשיעורים פרטיים – מה שרק מגדיל את הפערים בין אלה שיכולים להרשות לעצמם לבין אלה שלא.

הקיטוב החברתי מעמיק – והמחנות מתבצרים

לצד המשבר הכלכלי והחינוכי, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר מקוטבת. השיח הציבורי מתלהט, והפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה הולכים ומעמיקים. חוסר האמון בין מחנות פוליטיים, מגזרים ומעמדות הופך את החיים בישראל למורכבים יותר. יותר ישראלים חשים שהאחדות שאפיינה את המדינה בעבר הולכת ומתפוררת, ושאינטרסים פוליטיים קודמים לטובת הכלל. השאלה “לאן כל זה הולך?” הפכה לשאלה יומיומית, ולא מעט אנשים תוהים אם כדאי להתחיל לחשוב על פתרונות אחרים.

ומה קורה באירופה? יציבות, זהירות, ושמירה על הערכים המקומיים

אירופה מצדה מגיבה לאתגרים שלה. מדינות רבות מקשיחות את מדיניות ההגירה, מחייבות שילוב מהגרים בצורה הדוקה יותר, ומגבירות פיקוח על קהילות מהגרים כדי לשמור על הצביון המקומי. צעדים כמו סינון קפדני של בקשות מקלט והגבלת תופעות של קיצוניות דתית מתבצעים כדי לשמור על היציבות והביטחון של תושבי המדינות. במקביל, מדינות אירופיות נוקטות צעדים משמעותיים נגד האנטישמיות, תוך חקיקה מחמירה, הגברת האכיפה והגנה משפטית רחבה יותר על הקהילות היהודיות. ממשלות אירופה מדגישות שהן מחויבות לשמור על הסדר הציבורי ועל תחושת הביטחון של אזרחיהן, תוך יצירת סביבה מאוזנת יותר שמונעת קיצוניות מכל סוג שהוא.

אזרחות אירופאית – תעודת ביטחון לעתיד

לאור המצב בישראל והצעדים שננקטים באירופה כדי להבטיח יציבות וביטחון, האפשרות להחזיק באזרחות אירופאית הופכת לרלוונטית מתמיד. בדיקת זכאותלאזרחות רומנית היא פשוטה ומהירה, ורבים מגלים שהם זכאים לאזרחות כמעט בלי מאמץ. אף אחד לא חייב להשתמש בדרכון האירופאי מיד – אבל טוב לדעת שיש לכם אותו במגירה, למקרה שתרצו לממש את האופציה בעתיד.