במרץ 2025 פרסמה ממשלת רומניה הודעה שהדהדה בקרב עשרות אלפי ישראלים: מעתה, כל מבקש אזרחות רומנית יידרש להוכיח ידע בשפה הרומנית ברמת B1 – רמה המקבילה לילד בכיתה ד’, הכוללת יכולת קריאה טובה ושיחה ברמה בסיסית אך משמעותית.
הדרישה החדשה הציבה בפני מבקשי האזרחות אתגר כמעט בלתי אפשרי: קורס הכנה סטנדרטי לרמת B1 הכולל 500 שעות לימוד, המתפרסות על פני שנה ושלושה חודשים. גם קורסים פרטיים מקוצרים יותר, של 150 עד 200 שעות, כפופים ללוחות זמנים ומועדי בחינות שנקבעים באופן בלעדי על ידי ILR – המכון לשפה הרומנית. ומאז כניסת החוק לתוקף? לא נקבעה אף בחינה אחת בישראל.
“אנחנו מדברים על אלפי ישראלים שכבר היו באמצע תהליך האזרחות”, מסביר יורם פיינגולד, מבעלי ES Israel, מהחברות המובילות בתחום האזרחויות האירופיות בישראל. “אנשים שכבר השקיעו עשרות אלפי שקלים, התרוצצו בין משרדים, איתרו מסמכים היסטוריים בארכיונים ברומניה, באוקראינה ובמולדובה – ולפתע החוק השתנה להם תוך כדי תנועה.”
כשמובילי השוק מתחברים – המשחק משתנה לחלוטין
עו”ד שמואל פינקו ויורם פיינגולד, מהחלוצים בתחום האזרחויות עם ניסיון של מעל 13 שנים ואלפי לקוחות, החליטו שלא לשבת בחיבוק ידיים. השותפות ביניהם לא הייתה מובנת מאליה – אחרי שנים של יריבות מקצועית.
“מצאנו כי אנחנו דומים בהרבה מובנים”, מספר פיינגולד. “כל אחד מביא את החוזקות שלו. אחד ועוד אחד שווה יותר משניים.”
מרגע שנכנס החוק החדש לתוקף במרץ 2025, החלו במסע אינטנסיבי: טיסות לרומניה, פגישות עם גורמים בכירים, שיחות זום עד שהגיעו לאנשים הנכונים – לבעלי התפקידים שביכולתם להביא לפתרון.
“היו עליות ומורדות”, מודה פיינגולד, “אך האמנו שבסוף יימצא פתרון הולם. איכות המורים בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת – זה מה שיצר את האפשרות.”
הפתרון: 52 שעות במקום 500
התוצאה של חודשי העבודה האינטנסיבית: קורס ייחודי בן 52 שעות בלבד, המוכר על ידי ILR – המכון לשפה הרומנית, הרשות העליונה והיחידה המוסמכת לאשר תעודות שפה לצורך קבלת אזרחות.
הקורס פותח בשיתוף פעולה עם Computerland – חברת הטכנולוגיה האחראית על התחום הפדגוגי ברומניה. הוא מועבר על ידי מורים מאוניברסיטאות רומניות, באמצעות מערכת למידה אינטראקטיבית המשלבת למידה איכותית בצורה נעימה ומתקדמת. המבנה פשוט ונגיש: שני מפגשים שבועיים של שעתיים כל אחד, למשך כעשרה שבועות – שלושה חודשים בסך הכל.
אבל הייחוד המשמעותי ביותר טמון בסיום: בוגרי הקורס מקבלים זימון למבחן שיתקיים בישראל, בפני בוחנים מוסמכים שיגיעו במיוחד מרומניה. זהו פתרון שאינו קיים בשום מדינה אחרת בעולם.
“הושקעו בקורס הזה מאות שעות פדגוגיות כדי להפוך אותו לאפשרי”, אומר עו”ד פינקו. “אתם צריכים להודות לשותפים שלנו מעבר לים, שראו את הצורך והבינו גם הם את החשיבות של המשכיות קבלת האזרחות על ידי ישראלים.”
שני הקורסים הראשונים כבר יצאו לדרך ומראים, לדברי השניים, סימנים מצוינים ותגובות מעולות מהנרשמים. המבחן הראשון צפוי להתקיים במרץ 2026, מיד עם סיום הקורס.
למה דווקא ישראל זכתה לפתרון הזה?
עו”ד פינקו מסביר את ההיגיון שעמד מאחורי נכונות הרומנים לשתף פעולה: “ישראל ורומניה הן מדינות חברות וידידות במשך שנים רבות, שללא ספק נהנות אחת מהיתרונות של השנייה. לרומניה היה חשוב מאוד להמשיך ולאפשר לישראלים לקבל את האזרחות, מתוך הבנה עמוקה שלא רק המדינות הן חברות – מדובר כאן גם בהפסד כלכלי משמעותי שישפיע על הכלכלה הרומנית.”
הוא מרחיב: “חשוב לזכור שישראלים שבחרו להגר לרומניה במהלך שלושת העשורים האחרונים הפכו לחלק בלתי נפרד, פורה ובולט בכלכלה הרומנית. ישראלים נחשבים למי שמייצרים עסקים קטנים ובינוניים, מעסיקים אלפי רומנים ומייצרים מקומות פרנסה רבים. הקשר הזה היה שווה שימור.”
להשוואה: מבקשי אזרחות ממולדובה, אוקראינה, אנגליה, טורקיה וכל מדינה אחרת נאלצים לעבור קורסים של 500 שעות לפחות. גם אז, לוחות הזמנים של הבחינות נקבעים באופן חד-צדדי על ידי ILR, ללא כל ודאות לגבי מועדים.
האם יש אלטרנטיבות ?
אחד ההיבטים החשובים ביותר שעולים מהשיחה עם פינקו ופיינגולד נוגע לפתרונות אחרים שהוצעו בשוק בחודשים האחרונים – ושכבר מתבררים כבעייתיים ביותר.
“כבר בתחילת הדרך, כאשר היינו בקשר עם אוניברסיטאות שונות ברומניה, הבנו כי הפתרון המוצע על ידן אינו עומד בקו אחד עם דרישות החוק”, מסביר פינקו. “על כן לקח עוד חודשים רבים עד למציאת הפתרון הנכון מול ILR.”
הסיבה ברורה וחד-משמעית: על פי החוק הרומני, כפי שמפורסם באתר הרשמי של ANC – הרשות לאזרחות רומנית, תעודת B1 מאוניברסיטאות כמו קלוז’ (Cluj) או סיביו (Sibiu) יכולה להינתן אך ורק לאחר שנת מכינה מלאה – ולא בעקבות קורס של 100 או 150 שעות. לאוניברסיטאות אלה פשוט אין את ההסמכה להעניק תעודה לאחר קורס קצר.
“ידוע לנו על עשרות רבות של תלמידים שנרשמו במהלך התקופה לקורסים באוניברסיטאות האלה”, אומר פינקו בכנות. “חלקם אף סיימו את הקורס וקיבלו תעודה מרשימה למראה. אבל הנה האמת הכואבת: תעודות אלו פשוט לא מתקבלות על ידי משרד הפנים הרומני. הן חסרות ערך לצורך קבלת האזרחות.”
מה יהיה גורלם של אלה שכבר השקיעו בקורסים שאינם מוכרים?
“הם יצטרכו לעבור מבחן חדש, וכנראה גם להצטרף לקורס נוסף מאפס”, משיב פיינגולד. “אנו מאמינים שהאכזבה שלהם תהיה גדולה ומשמעותית, בטח לאחר השקעה מרובה של זמן וכסף רב בקורסים שהתבררו כחסרי תכלית. זה מצב עגום שאפשר היה למנוע עם בדיקה מעמיקה יותר של הדרישות החוקיות.”
האחריות האישית שהניעה את המהלך
פיינגולד חוזר לנקודת המוצא הרגשית שהניעה את כל הפרויקט: “הדאגה שלנו הייתה בראש ובראשונה ללקוחותינו – אלה שהתחילו איתנו את התהליך במהלך השנים האחרונות והחוק השתנה להם תוך כדי תנועה. אנשים שכבר שילמו סכומי כסף גדולים, ומעבר לזה השקיעו ממיטב זמנם ומרצם בהתרוצצות אחרי מסמכים והוצאות נוספות.”
“המצב הזה, שלקוחות נקלעו אליו בעל כורחם בשל שינויי חוק ברומניה, גרם לי לנדודי שינה”, הוא מודה. “כשאתה מנהל תהליכי אזרחות מעל 13 שנים, האחריות האישית שאתה חש כלפי הלקוח היא עצומה. חשוב היה לנו להצליח להביא פתרון – גם עבור הלקוחות שכבר התחילו תהליך, וכמובן עבור אלה שטרם נכנסו לתהליך או עצרו אותו באמצע הדרך.”
פינקו מוסיף נקודה חשובה לגבי הדחיפות: “חלון ההזדמנויות הזה לא בהכרח יישאר פתוח לנצח. הרומנים יכולים לשנות את הדרישות ואף להחמיר אותן. מי שרוצה להבטיח את האזרחות שלו – עכשיו זה הזמן לפעול.”
