הגשת בקשות לדרכון רומני ממשיכה להיות נושא מרכזי בשנת 2025, כאשר אלפי ישראלים מבקשים לממש את זכאותם לאזרחות האירופית. מגמה זו מושפעת בעיקר מהיתרונות המשמעותיים שמעניקה האזרחות הרומנית, בהם חופש תנועה מלא במדינות האיחוד האירופי, אפשרויות תעסוקה ולימודים.
רומניה, החברה באיחוד האירופי מאז 2007, מציעה מסלול ייחודי לקבלת אזרחות המבוסס על קשרי משפחה היסטוריים. החוק הרומני מכיר בזכאות לאזרחות עבור צאצאי אזרחים רומנים לשעבר, במיוחד מאזורים כמו מולדובה וטרנסילבניה. נתונים מהרשויות הרומניות מצביעים על עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות מישראל בשנים האחרונות.
מערכת הבירוקרטיה הרומנית עוברת שינויים משמעותיים בתגובה לביקוש הגובר. הרשויות מקפידות כעת יותר מתמיד על דרישות התיעוד, הכוללות הצגת מסמכים מקוריים מתורגמים ומאומתים כחוק. תהליך הבדיקה והאישור עשוי להימשך בין שישה חודשים לשנתיים, תלוי במורכבות התיק ושלמות המסמכים המוגשים.
מומחים משפטיים בתחום מדווחים על מגמה חדשה ברשויות הרומניות, המעניקות עדיפות לתיקים המגובים בתיעוד מקיף ומדויק. בקשות הנשענות על תיעוד חלקי או מסמכים היסטוריים מורכבים נדרשות כעת לבחינה מעמיקה יותר, מה שעלול להאריך משמעותית את משך הטיפול.
הקהילה היהודית-ישראלית מגלה עניין מיוחד בתהליך, בעיקר לאור ההיסטוריה המשותפת והקשרים המשפחתיים הענפים. רבים מהמבקשים הם צאצאים למשפחות שאיבדו את אזרחותם הרומנית בתקופת השואה או בשנים שלאחריה. החוק הרומני מכיר בזכותם של צאצאים אלה לשחזר את האזרחות שנשללה מהוריהם או סביהם.
המערכת המשפטית הרומנית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בניהול כמות הבקשות הגדלה. הרשויות משקיעות משאבים בשיפור מערכות המידע והניהול, אך במקביל מחמירות את הדרישות לאימות מסמכים ובדיקת זכאות. מגמה זו צפויה להימשך לאורך 2025, כאשר הדגש מושם על דיוק ואמינות בתהליך הבדיקה.
לקראת סוף 2025, צפויים שינויים נוספים בתהליכי הגשת הבקשות, במטרה לייעל את המערכת ולקצר את זמני ההמתנה.
